Vayedaber

''בְּנֵי חוֹרִין וּבְנֵי בְרִית''. ''בְּנֵי חוֹרִין'' – לְמַעוֹטֵי עֲבָדִים, ''בְּנֵי בְרִית'' – לְמַעוֹטֵי גּוֹיִם.

Traduction

free men and members of the covenant. The mishna states: Free men, to exclude Canaanite slaves from being valid witnesses, and it states: Members of the covenant, to exclude gentiles.

Rachi non traduit

בני חורין. שיהו העדים בני חורין ובני ברית:

וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן עֶבֶד – מִשּׁוּם דְּאֵין לוֹ חַיִיס, אֲבָל גּוֹי – דְּיֵשׁ לוֹ חַיִיס, אֵימָא לָא; וְאִי אַשְׁמְעִינַן גּוֹי – מִשּׁוּם דְּלָא שָׁיֵיךְ בְּמִצְוֹת, אֲבָל עֶבֶד – דְּשָׁיֵיךְ בְּמִצְוֹת, אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

Traduction

The Gemara notes: And it is necessary to teach both exceptions, as had the Torah taught us only about a slave, I might have presumed that he is disqualified from serving as a witness because he has no lineage, i.e., the child of a Canaanite slave is not legally considered to be his child in any sense; but a free gentile, who has lineage, I might say no, he is qualified. And similarly, had the Torah taught us only about a gentile, I might have presumed that he is disqualified from serving as a witness because he has no connection to the mitzvot of the Torah; but with regard to a Canaanite slave, who does have a connection to the mitzvot, as he is obligated to keep the mitzvot that a woman is obligated to keep, I might say no, he is qualified. Therefore, it is necessary to teach both exceptions.

Rachi non traduit

עבד אין לו יחס. דאמרינן בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סב.) הכל מודים בעבד שאין לו יחס כדכתיב עם החמור עם הדומין לחמור:

נכרי יש לו יחס. כדמפרש התם דכתיב הדרימון בן טברימון בן חזאל: עבד כנעני שייך במצות שהנשים חייבות בהן דגמר לה לה מאשה: לפניהם כולן בכלל:

וְהַנָּשִׁים בִּכְלַל הַנֶּזֶק. מְנָהָנֵי מִילֵּי?

Traduction

§ The mishna continues: And women are included in the halakhot of damages in the same way as men. The Gemara asks: From where is this matter derived?

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר קְרָא: ''אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת'' – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה.

Traduction

The Gemara presents three sources for this halakha. Rav Yehuda says that Rav says, and similarly, the school of Rabbi Yishmael taught: The verse states with regard to the liability of one who takes a false oath that he had not stolen: ''When a man or woman shall commit any of the sins of a person'' (Numbers 5:6). The verse equates a woman with a man with regard to all punishments in the Torah.

Tossefoth non traduit

השוה הכתוב אשה לאיש. היינו דוקא היכא דהפרשה נאמרה בלשון זכר כי ההיא דריש תמורה (דף ב:) דפריך אמאי איצטריך רבוי לענין תמורה לפי שהפרשה נאמרה בלשון זכר והא השוה הכתוב אשה לאיש אבל היכא דכתיב איש בהדיא ודאי התם צריך רבוי כההיא דפרק ארבע מיתות (סנהדרין סו.) איש כי יקלל אין לי אלא איש אשה מניין וא''ת לקמן בשור שנגח ארבעה וחמשה (בבא קמא דף מד:
ושם ד''ה שור האשה) דאמר שור שור שבעה להביא שור האשה גבי שור שהמית אמאי איצטריך רבוי הא התם לא כתיב איש ואע''ג דכתיב גם בעליו יומת אינו אלא לשון זכר בעלמא ואומר ר''ת [דמקשינן] התם נגיחה למיתה ונגיחה לנזקין והוה ילפינן מנזקין דכתיב בהו (שמות כ''א:ל''ה) איש כי יגוף שור איש למעוטי אשה אי לאו רבוי דקרא:

דְּבֵי רַבִּי אֶלְעָזָר תָּנָא: ''וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם'' – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

Traduction

The school of Rabbi Elazar taught: The verse states with regard to the civil laws given following the revelation at Sinai: ''And these are the civil laws that you shall set before them'' (Exodus 21:1). The reference to ''them'' in the verse is referring to all those who stood at the revelation, both men and women. The verse thereby equates a woman with a man with regard to all civil laws in the Torah.

Tossefoth non traduit

אשר תשים לפניהם השוה הכתוב אשה לאיש. תימה הא לפניהם לא איירי אלא בכשרים לדון דכן דרשינן בפרק בתרא דגיטין (דף פח:
ושם) לפניהם ולא לפני הדיוטות ואשה פסולה לדון דתנן בפרק בא סימן (נדה דף מט: ושם) כל הכשר לדון כשר להעיד ואשה פסולה להעיד כדאמרינן בהחובל (לקמן בבא קמא דף פח.) ובפרק שבועת העדות (שבועות דף ל.) וי''ל דההיא דפרק בא סימן (נדה ד' מט:) באיש איירי כלומר כל איש הכשר לדון כשר להעיד ומדכתיב (שופטים ד) והיא שפטה את ישראל בדבורה אין להביא ראיה דאשה כשירה לדון דשמא היו מקבלין אותה עליהם משום שכינה וא''ת בגיטין (ד' פח:) דרשינן לפניהם למעוטי הדיוטות והכא דרשינן לרבות אשה וי''ל דהתם ממעט משום דלפניהם קאי אאלהים דכתיב בפרשה וא''ת בלא לפניהם תיפוק ליה דבעינן מומחים מאלהים ויש לומר דלפניהם איצטריך לכל דבר עישוי וכפייה אף על פי שאינו דין דבעי מומחין וכן מוכח בפ''ק דסנהדרין (דף ז:) דדריש מאשר תשים אלו כלי הדיינין:

דְּבֵי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי תָּנָא, אָמַר קְרָא: ''וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה'' – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

Traduction

The school of Ḥizkiyya and Rabbi Yosei HaGelili taught: The verse states with regard to liability in a case where one’s ox kills a person: ''And it killed a man or a woman'' (Exodus 21:29). The verse thereby equates a woman with a man with regard to all killings in the Torah, i.e., the liability incurred is the same whether the person killed was a man or a woman.

Tossefoth non traduit

והמית איש או אשה. תימה דקרא קמא כי יגח שור את איש או את אשה ה''ל הכא לאתויי דמקרא דוהמית איש דרשינן בשור שנגח ארבעה וחמשה (לקמן בבא קמא דף מב:) מה איש נזקיו ליורשיו כו' והכי איתא התם והמית איש או אשה אמר ר' עקיבא וכי מה בא זה ללמדנו לחייב על אשה כאיש הרי הוא אומר כי יגח שור וכו' אלא להקיש אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו כו':

לכל מיתות. כלומר שחייבין עליהם מיתה או כופר כמו על האיש דבהכי איירי קרא דוהמית איש או אשה ובסמוך נמי קאמר משום איבוד נשמה חס רחמנא עלה ולא איירי באשה שהמיתה שתתחייב כמו איש:

וּצְרִיכִי; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – הָתָם הוּא דְּחָס רַחֲמָנָא עֲלַהּ, כִּי הֵיכִי דְּתֶהְוֵי לַהּ כַּפָּרָה; אֲבָל דִּינִין – אִישׁ, דְּבַר מַשָּׂא וּמַתָּן – אִין, אִשָּׁה – לָא.

Traduction

The Gemara notes: And all three sources are necessary, as had the Torah taught us only the first source, one might have said that it is there that men and women are equated, as the Merciful One had pity upon a woman and made her liable in order that she should achieve atonement through paying restitution. But with regard to civil law, one might say that for a man, who is involved in business dealings, yes, the civil laws apply to him, but to a woman, who generally is not involved in business dealings, the laws do not apply.

Rachi non traduit

קמייתא. איש או אשה כי יעשו דמשתעי בקרבן:

התם הוא דחס רחמנא עלה. דתיהוי כאיש לענין כפרה:

Tossefoth non traduit

משום כפרה חס רחמנא עלה. וא''ת אם לא הוקשו לענין עונשין כלל כ''ש דהוה חס עלה טפי שלא היה בה עונש ולא היתה צריכה כפרה כלל וי''ל דאצטריך קרא לעונשים הכתובים בהדיא בנשים כגון עריות שיש להן כפרה:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן דִּינִין – כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי לַהּ חַיּוּתָא; אֲבָל כַּפָּרָה – אִישׁ, דְּבַר מִצְוָה – אִין; אִשָּׁה, דְּלָאו בַּת מִצְוָה – לָא.

Traduction

And had the Torah taught us only that men and women are equated in civil law, one might have said that this is in order that she should be able to sustain herself by engaging in business dealings. If civil laws did not apply to a woman, one would be wary about conducting business with her. But with regard to obligating a woman to achieve atonement, one might have said that a man, who is obligated in mitzvot, yes, he is similarly obligated to achieve atonement; but a woman, who is not obligated in all the mitzvot to the same extent as a man, no, the obligation does not apply to her.

Rachi non traduit

כי היכי דתיהוי לה חיותא. דאי לא הואי בכלל דינין הוי פרשי תגרי מינה:

איש דבר מצות. משלם בעל השור כופר ליורשים משום דבטליה ממצות:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי – הָכָא מִשּׁוּם כַּפָּרָה, וְהָכָא מִשּׁוּם חַיּוּתָא; אֲבָל לְעִנְיַן קְטָלָא – אִישׁ, דְּבַר מִצְוָה – לְשַׁלֵּם כּוֹפֶר; אִשָּׁה – לָא.

Traduction

And had the Torah taught us only these first two sources, one might have limited the fact that a woman and man are equated to these two cases, here due to the fact that she also needs atonement, and there due to the fact that she needs to be able to sustain herself. But with regard to one’s liability for his ox killing a person, one might have said that only for killing a man, who is obligated in all mitzvot, yes, the owner of the ox is liable to pay a ransom; but for killing a woman, who is not obligated in all mitzvot, one might say he is not liable.

וְאִי אַשְׁמְעִינַן כּוֹפֶר – מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אִיבּוּד נְשָׁמָה; אֲבָל הָנֵי תַּרְתֵּי, דְּלֵיכָּא אִיבּוּד נְשָׁמָה – אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

Traduction

And had the Torah taught us only the equivalence of a man and woman with regard to a ransom, one might have thought that this is because it is a very serious matter as there is a loss of life, but in these first two sources, where there is not a loss of life, I would say no, a woman is not included. Accordingly, it is necessary to have all three sources.

הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין.

Traduction

§ The mishna continues: And both the injured party and the one liable for the damage are involved in the payment.

אִתְּמַר: פַּלְגָא נִזְקָא – רַב פָּפָּא אָמַר: מָמוֹנָא, רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: קְנָסָא.

Traduction

An amoraic dispute was stated with regard to the payment of half the cost of the damage made when one’s innocuous ox gores another’s animal. Rav Pappa says: It is monetary restitution for the injured party’s loss. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: It is a fine.

Rachi non traduit

ממונא. דין הוא שישלמנו ואינו קנס ונפקא מינה דאי מודה מקמי דאתו סהדי לא מיפטר:

רַב פָּפָּא אָמַר מָמוֹנָא – קָסָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים לָאו בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי, וּבְדִין הוּא דְּבָעֵי לְשַׁלּוֹמֵי כּוּלֵּיהּ; וְרַחֲמָנָא הוּא דְּחָס עֲלֵיהּ, דְּאַכַּתִּי לָא אִיַּיעַד תּוֹרֵיהּ.

Traduction

The Gemara elucidates: Rav Pappa says: The payment is monetary restitution, as he holds that even ordinary oxen, which have not been forewarned with regard to Goring, are not presumed to be safeguarded, as their nature does not prevent them from acting in a belligerent manner. Therefore, the owner is responsible to safeguard them, to prevent them from doing so. Accordingly, if an ox causes damage by goring, by right it should have been that the owner needs to pay the full cost of the damage. Nevertheless, the Merciful One had pity upon him, as his ox had not yet been forewarned and he was not fully aware of the possibility that it might gore, and accordingly, the Torah reduced the extent of his liability.

Rachi non traduit

לאו בחזקת שימור קיימי. שרגילין בנגיחה וצריכין שמירה:

רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר קְנָסָא – קָסָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי, וּבְדִין הוּא דְּלָא לְשַׁלֵּם כְּלָל; וְרַחֲמָנָא הוּא דְּקַנְסֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלִנְטְרֵיהּ לְתוֹרֵיהּ.

Traduction

Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: It is a fine, as he holds that ordinary oxen are presumed to be safeguarded, as their nature prevents them from acting in a belligerent manner. Therefore, the owner is not responsible for safeguarding them to prevent them from doing so. Accordingly, if an ox causes damage by goring, by right it should have been that the owner does not pay at all. Nevertheless, the Merciful One penalized him in order that he will safeguard his ox, even before it is forewarned, and decreed that the fine should be given to the injured party even though he is not really entitled to be compensated for his loss.

תְּנַן: הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא מָמוֹנָא – הַיְינוּ דְּשָׁיֵיךְ נִיזָּק בְּתַשְׁלוּמִין; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא קְנָסָא – הַשְׁתָּא דְּלָאו דִּידֵיהּ שָׁקֵיל, בְּתַשְׁלוּמִין אִיתֵיהּ?!

Traduction

We learned in the mishna: Both the injured party and the one liable for the damage are involved in the payment. Granted, according to the one who says that the payment of half the cost of the damage is monetary restitution, this assumes that the injured party is theoretically entitled to receive the full value of his damaged animal but in practice receives only half. This is what the mishna means by saying that the injured party is also involved in the payment, because it is as though he is compelled to forgo half of the cost of the damage that by right he should be paid. But according to the one who says that the payment of half the cost of the damage is a fine, which assumes that the injured party is not really entitled to be compensated for his loss, now that even the money that he takes is not his by right, is it accurate to describe him as being involved in the payment?

Rachi non traduit

בתשלומין. משמע דשניהן מפסדי ממון בתשלומין שזה משלם מחצה וזה מפסיד מחצה:

דשייך ניזק בתשלומין. כלומר מפסיד ממה שהיה ראוי לו דבעי למשקל כוליה שזה פשע בשורו שלא שמרו:

בתשלומין איתיה. בתמיה דמשמע שמפסיד מדינו:

לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִפְחַת נְבֵילָה.

Traduction

The Gemara explains: The mishna’s statement is necessary only with regard to the fact that the injured party is the one who absorbs the loss due to the diminishing value of the carcass between the animal’s death and the time that the case is brought before the court. Since he must absorb this financial loss, it may be said that he is involved in the payment.

Rachi non traduit

לפחת נבילה. דכל פחת נבילה דניזק הוא והיינו דשייך ניזק בתשלומין שאפילו אותו קנס שזיכתה לו תורה אינו נוטל כולו:

Tossefoth non traduit

לא נצרכא אלא לפחת נבילה. אע''ג דשקיל דלאו דידיה מ''מ כיון דזכייה ליה רחמנא חצי נזק חשבינן ליה דאיתיה בתשלומין מה שפחת נבילה עליו ולא מצי א''ל למזיק קרנא דתורך קבירא ביה כדפי' לעיל [בבא קמא י:
ד''ה לא נצרכא]:

פְּחַת נְבֵילָה – הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא: ''תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק'' – מְלַמֵּד שֶׁהַבְּעָלִים מִטַּפְּלִין בִּנְבֵילָה!

Traduction

The Gemara asks: How can one claim that the mishna is referring to the diminishing value of the carcass? Isn’t it already taught in the first clause of the mishna, which by using the term: Payments of restitution for damage, teaches that the owner of the injured animal attends to, i.e., retains ownership of, the animal carcass? And therefore it follows that he bears any depreciation in its value, as the Gemara (10b) explained above.

Rachi non traduit

הא תנא ליה רישא. חבתי בתשלומי נזקו וקתני עלה תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלים בנבילה ואמרינן לא נצרכא אלא לפחת נבילה:

חֲדָא בְּתָם, וַחֲדָא בְּמוּעָד.

Traduction

The Gemara explains why the mishna needs to teach this principle twice: One mention is made with regard to an innocuous ox and the other one is made with regard to a forewarned ox.

וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן תָּם – מִשּׁוּם דְּאַכַּתִּי לָא אִיַּיעַד, אֲבָל מוּעָד אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מוּעָד – מִשּׁוּם דְּקָא מְשַׁלֵּם כּוּלֵּיהּ, אֲבָל תָּם אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

Traduction

And it is necessary to state both cases, because if it would teach us the principle only with regard to an innocuous ox, I might say that only there does the Torah limit the liability of the owner of the ox, because it has not yet been forewarned. But with regard to a forewarned ox, I would say the Torah does not limit the owner’s liability at all and the owner must also bear the loss due to the diminishing value of the carcass. And similarly, if it would teach us the principle only with regard to a forewarned ox, I might say that only there does the Torah limit the owner’s liability because he is paying the full cost of the damage, so the Torah does not overly burden him. But with regard to an innocuous ox, where he is liable for only half of the damage, I would say the Torah does not limit his liability any further, so he must bear the loss of the diminishing value of the carcass. Therefore, it is necessary to state the principle in both cases.

תָּא שְׁמַע: מָה בֵּין תָּם לְמוּעָד? שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק – מִגּוּפוֹ, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם – מִן הָעֲלִיָּיה.

Traduction

The Gemara attempts to prove whether the payment of half the cost of the damage is considered to be monetary restitution or a fine: Come and hear a proof from a mishna (16b): What is the difference between the liability incurred for damage caused by an innocuous ox and that caused by a forewarned ox? The difference is that the owner of an innocuous ox pays half the cost of the damage exclusively from proceeds of the sale of its body, and the owner of a forewarned ox pays the full cost of the damage from his superior-quality property.

Rachi non traduit

מגופו. ואם אינו שוה חצי נזק מפסיד הניזק כדכתיב (שמות כ''א:ל''ה) וחצו את כספו:

מן העלייה. אם אינו שוה כנגד כל הנזק נוטל נכסים מביתו:

וְאִם אִיתָא, לִיתְנֵי נָמֵי הָא – תָּם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, מוּעָד מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ!

Traduction

The Gemara explains the challenge posed by the mishna: And if it is so, that payment for damage caused by an innocuous ox is considered a fine, let the mishna also teach this additional distinction: The owner of an innocuous ox does not pay based on his own admission, in accordance with the halakha that one does not pay a fine based on one’s own admission, whereas the owner of a forewarned ox pays based on his own admission.

Rachi non traduit

ואם איתא. דקנסא:

ליתני נמי הא. שחצי נזקו של תם קנס ואינו משלם ע''פ עצמו ומועד הוי ממון ומשלם ע''פ עצמו:

תְּנָא וְשַׁיַּיר. מַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר?

Traduction

The Gemara answers: The tanna could have taught this distinction; however, he taught only certain distinctions and omitted others, including this one. The Gemara asks: What else did he omit that he omitted this? A tanna would never omit just a single case, perforce there must be another halakha he omitted.

שַׁיַּיר חֲצִי כוֹפֶר.

Traduction

The Gemara answers: He omitted the halakha that if an innocuous ox kills someone, its owner does not pay even half of the ransom payment, whereas if the ox is forewarned, he pays the full ransom.

Rachi non traduit

חצי כופר. מועד שהמית את האדם משלם כופר ליורשים ותם אפילו חצי כופר לא משלם:

אִי מִשּׁוּם חֲצִי כוֹפֶר – לָאו שִׁיּוּרָא הוּא; הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּאָמַר: תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי כוֹפֶר.

Traduction

The Gemara rejects this: If one claims that the mishna omits the halakha of one who admits his liability due to the fact that it also omits the halakha that the owner of an innocuous ox does not pay even half of the ransom, that is a flawed claim, as this is not an omission, because one could say: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who says that when an innocuous ox kills a person, one pays half the ransom, and therefore the distinction between an innocuous and forewarned ox is included in the mishna’s ruling that the owner of an innocuous ox pays half the cost of the damage. Accordingly, no proof can be adduced from the mishna.

Rachi non traduit

רבי יוסי הגלילי היא דאמר. בפרק שור שנגח את הפרה (לקמן בבא קמא דף מב.) תם משלם חצי כופר וליכא שיורא דאי משום דהאי משלם כופר שלם והאי לא משלם אלא פלגא כופר לאו שיורא הוא דהא תני לה תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם וכופר בכלל:

Tossefoth non traduit

אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא. פי' דליקשי למ''ד פלגא נזקא ממונא מאי שייר דהאי שייר דלא שייר אלא חצי כופר דהא מני ר' יוסי הגלילי היא ולא שייר כלום דכה''ג איכא פרק שלשה מינין (נזיר דף לח:) ובפרק החליל (סוכה דף נד:):

הא מני רבי יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר. והא דמועד משלם כופר שלם ותם חצי כופר לאו שיורא הוא דהא תנא תם משלם חצי נזק ומועד משלם נ''ש וכופר בכלל וא''ת אכתי ליתני דמועד משלם כופר אף כשהשור בסקילה ותם כשהוא בסקילה פטור אפילו לרבי יוסי הגלילי דהביאהו לבית דין וישלם לך וי''ל שהוא בכלל שהתם משלם חצי נזק מגופו וא''ת א''כ מהאי טעמא אמאי לא מוקי אפילו כר''ע דפוטר בתם מחצי כופר דכשהשור בסקילה לא איצטריך למיתני שפטור מחצי כופר דהתנן שהתם משלם מגופו וכיון דמשלם מגופו הביאהו לב''ד וישלם לך וכשאין השור בסקילה כגון ע''פ עד אחד וע''פ בעלים בין תם בין מועד שניהם פטורין מכופר מדרבה דאמר פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (לקמן בבא קמא דף מג.) שור שהמית בן חורין שלא בכוונה פטור שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת כל זמן שהשור בסקילה בעלים משלמים כופר וי''ל דאין ה''נ דלר''ע נמי כופר לא הוי שיור והא דלא קאמר הא מני רבי עקיבא היא משום דדריש בשור שנגח ארבעה וחמשה (לקמן בבא קמא מב.) נקי מדמי עבד ואי ר''ע ליתני שהתם פטור מדמי עבד ומאי שייר דהאי שייר למ''ד פלגא נזקא ממונא דאי משום חצי כופר לאו שיורא הוא דהתנן שהתם משלם ח''נ מגופו וא''ת ומנא ליה דאית ליה לרבי יוסי הגלילי תם משלם חצי כופר אי משום דדריש לקמן נקי מדמי ולדות ולא דריש נקי מחצי כופר דלמא לעולם ס''ל דפטור דכשהשור בסקילה הביאהו לב''ד וישלם לך וכשאין השור בסקילה פטור מדרבה וי''ל דהא דקאמר דתם משלם חצי כופר לאו משום דשמעינן ליה הכי אלא כלומר דמצי סבר דמשלם חצי כופר ולא יסבור דרבה כר' טרפון דאית ליה נמי לקמן שלהי כיצד הרגל (דף כו.) דתם משלם כופר ואי נמי ס''ל רבי יוסי הגלילי דתם לא משלם חצי כופר משום דרבה לאו שיורא היא כדפרישית וה''ה דהוה מצי למימר הא מני ר''ש בן זומא היא דדריש התם נקי מדמי עורו ולדידיה נמי כופר לאו שיורא הוא:

תָּא שְׁמַע:

Traduction

The Gemara suggests another proof: Come and hear a proof from a mishna (Ketubot 41a):